אחי ואחיותיי אזרחי ישראל הערבים,
בקרוב יצוינו 68 שנה להקמת מדינת ישראל, אבותינו כינו מועד זה "הנכבה".
זהו זמן חשבון נפש לנו, ערביי ישראל. בעת זו
אני קורא לכם להצטרף אלי ולתת מבט מפוכח, אחראי ונבון בעתידנו כאן, בארץ
ישראל. אני מבין ומכיר בכך שיהיו רבים
שיתקפו אותי. פוליטית, אישית ואולי גם
פיזית. לא אירא. אני מוכן לשלם על כך
מחיר. לכן נבחרתי.
בעת הזו קורא אני לכם לקבל וליישם את ששת העקרונות הבאים:
1.
גם אם לא
הייתה זו בחירתנו, אנו מכירים בכך כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית אשר הוקמה בשנת
1948 כבית לעם היהודי. זוהי המדינה היהודית היחידה בעולם. מתוך הכרה זו ולאחר כמאה שנה של עימות, נוותר על
שאיפתנו לריבונות ערבית בארץ ישראל או בחלקים ממנה. שאיפה זו הביאה לנו עד כה בעיקר רע. יתרה מזו, הביטו מסביב: היש מדינה או ממלכה
ערבית בה תעדיפו לחיות במקום במדינה היהודית?
2.
אנו
מבינים כי הדרך העוברת מעימות מזויין ומסכסוך גיאוגרפי על חלקת אדמה, לשלום,
לשוויון מלא ולחיים בהרמוניה ובשיתוף, ארוכה היא, קשה ורבת-מהמורות. מלחמה ניתן להתחיל בין-לילה, אך שלום אמיתי
ויציב נבנה ומבוסס לאורך תהליך ממושך. אנחנו
בוחרים להתקדם במשעוליו של תהליך זה ולוקחים אחריות להצלחתו.
3.
כאזרחים
שווי-זכויות, אזרחים במדינה יהודית, אנו האזרחים הערבים שואפים ומצפים למלוא
הזכויות והאפשרויות, בתחומי התעסוקה, ההשכלה, השירות הציבורי, הייצוג הפרלמנטרי
ועוד.
4.
אנחנו
מודעים לעובדה שכמיעוט הנמצא עדיין בסכסוך עם הרוב השולט, אנחנו נהנים מזכויות, מייצוג
ומאפשרויות רבות וגדולות, הרבה מעבר למקובל בעולם. רשימה חלקית של זכויות וייצוג אלו, כוללת שופט
בית המשפט העליון, חברי פרלמנט, אפליה מתקנת באוניברסיטאות ובשירות הציבורי
ותכניות פיתוח כלכלי ייעודיות. זאת ועוד, הנשים הערביות בישראל נהנות מאפשרויות,
מייצוג וממעמד גבוה יותר מכמעט כל מקבילותיהן בעולם הערבי. יחד עם זאת, אנחנו מכירים בחלקנו, ערביי ישראל,
באחריות לכך שהדרך לשוויון מלא של הזדמנויות וזכויות לאזרח הערבי בישראל, עדיין
ארוכה ולפנינו.
5.
כדוגמא להשתלבות
מוצלחת של מיעוט אתני ודתי בקרב רוב שולט, אנחנו מביטים וחפצים לקחת דוגמא
מהמהגרים היהודים בארה"ב ובקנדה. רק
במאה הקודמת הם עדיין הודרו, נרדפו והופלו.
היום מספיקה הצצה ברשימת מקבלי פרס נובל, ברשימת עשירי העולם, בשמות ראשי
ארגונים וחברות ענק, בין השאר, כדי להבין ולהפנים כיצד יכול להצליח ולשגשג מיעוט
שאפתן, מגובש ומוכשר, המוכן לעבוד קשה ולקחת אחריות. במקום להילחם בהם – בואו נלמד מהם ונשגשג אף
אנו! כבר היום אנו
גאים בראותנו מהנדסים, רופאים, יזמים ויזמיות ערבים, חדורי מוטיבציה
ויכולת, שוברים תקרות זכוכית ומוכיחים שכאשר עובדים קשה, לוקחים מנהיגות ואחריות
במקום להתלונן ולחכות למישהו אחר שיעשה וייזום.
ברוח זו, אנחנו מצפים ממנהיגינו הנבחרים, הפוליטיקאים הערבים, לרכז את
מאמציהם ותשומת לבם לא בנהי, בתלונה ובקטרוג על המדינה שאינה עושה די, אלא בלקיחת
אחריות אישית ובעבודה קשה לטובתנו, אזרחי ישראל הערבים. קצנו בלהיות המדוכאים והמסכנים. מהיום והלאה נעשה ונצליח!
6.
אנו
מבינים כי הסכסוך הישראלי-פלשתיני בעיצומו. אנו כואבים אותו ואת קורבנותיו. כאזרחי ישראל וכבעלי משפחות ביהודה שומרון
ועזה, אנו קרועים ונקרעים באמצעו של סכסוך מר זה. לעתים סכסוך זה אף מגדיר את זהותנו. יחד עם זאת, אנחנו מכירים בכך כי עלינו
לבחור. אם ברצוננו להיות אזרחי מדינת
ישראל אין אנו יכולים לצאת נגדה. בשום
מקום אחר בעולם אין הדבר אפשרי ואינו מתקבל על הדעת. במידה ונבצר הדבר מכוחותינו, אנו מודעים לכך כי
בידינו הברירה. אנו יכולים להגר ולחיות במקום אחר.
נאום (כמה חבל שהוא רק) דמיוני זה, של ראש הרשימה הערבית המשותפת, ורתימת
האזרחים הערבים ליישומו, היה גורם למהפך בכמה מישורים שונים:
האחד, באחריות ובהתייחסות ערביי ישראל לעצמם ולעתידם.השני, ביחסם של אזרחי ישראל היהודים לעמיתיהם הערבים, ושדרוג בהשקעות בתשתית, בהשכלה ובפעילות עסקית, בשותפויות אזרחיות ובאזרחות משותפת.
השלישי, בעולם כולו. מדינות,
ארגונים ואישים היו נרתמים לתמיכה ולמינוף הצהרה היסטורית זו לקידום שילוב המיעוט
הערבי בישראל.
הרביעי, בקרב מדינות ערב המתונות.
רבים יופתעו, אך תמיכה רבה צפויה מכיוון זה.
והאחרון, בקרב גורמים קיצוניים בעולם הערבי בכלל והפלשתיני בפרט. הם יעשו כל מאמץ כדי לטרפד את היוזמה
ו"להעלים" את היוזם.
לסיום, סבור אני כי בדומה לנכונות רוב אזרחי ישראל היהודים לוויתור
עתידי על שטחים ביהודה ושומרון אם וכאשר ייווצר האמון, הביטחון והבטוחות לכך שוויתור
שכזה לא יפגע בביטחון המדינה, כך גם ייווצר רוב מכריע בקרב אזרחי ישראל הערבים
לחזון מסוג זה המוצע למעלה.
האם ימצא מנהיג ערבי בעל חזון ואומץ לצאת ביוזמה שכזו? ואם אכן ימצא – האם יצליח לשרוד - פוליטית
ופיזית?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה