עיתון יומי

לפני חמש עשרה שנה הייתי סטודנט בבוסטון.  כעוזבי קיבוץ, חיינו אשתי ואני בבוסטון בצמצום,  מהיד אל הפה, מאזנים בקושי מדי חודש את פנקס הצ'קים.  חודשיים לאחר הגעתנו לבוסטון, חלתה אמי בסרטן, ובסיטואציה משפחתית קשה זו מצאנו עצמנו כמשתמשים כבדים בטלפון מארה"ב לישראל.   מחירי השיחות מארה"ב לישראל היו אז עדיין גבוהים, מעל לדולר וחצי לדקת שיחה.  חשבון הטלפון היווה עבורנו הוצאה כספית משמעותית, אך חלופה לא הייתה. 

בעוד שבישראל נהנתה חברת בזק בתקופה ההיא ממונופול ללא עוררין, בארה "ב התחרות בין חברות הטלפון כבר הייתה בעיצומה, וממנה נהנה הצרכן.  לפתע התחלנו לקבל "תשורות" מחברות טלפון מתחרות.  צ'קים הגיעו בדואר בסכומים שנעו בין 50$ ל-150$.  נוסח המכתב שליווה את ההמחאה היה בסגנון "רק תחתום על צ'ק המתנה, תפקיד אותו בבנק ותצטרף לשירות הטלפון הבינלאומי שלנו, במחיר טוב יותר מהמחיר שאתה משלם כרגע".  ללא עזים, בלי מלכודות. 

כך מצאתי עצמי, בשנה הראשונה ללימודי בבוסטון, מפקיד בבנק צ'ק חדש מדי כמה שבועות, כל פעם מתנה מחברה מתחרה אחרת, סיוע למשק הבית הלחוץ שלנו, בעוד חשבון הטלפון הבינלאומי שלנו קטן והולך למרות כמות השיחות לישראל הגדלה והולכת. 

השבוע נזכרתי באנקדוטה הזו, כאשר עשיתי מנוי לעיתון יומי.  המנוי הקודם הסתיים, ולאחר כמה שבועות ללא עיתון יומי, החלטתי כי קריאת עיתון חשובה למשפחה.  בעיקר כדי שנוכל לעקוב אחר העולם ואחר שכונתנו הלא יציבה, המשתנה במהירות האור, ואפילו כדי שבני ארי יוכל לשלוט באירועי הספורט השונים ולעדכן אותי כשנראה לו שצריך. למרות שכמעט הכל ניתן למצוא כיום באינטרנט, אני עדיין חסיד של נייר בו ניתן לאחוז ולקרוא בשכיבה על השטיח.

ואז קיבלתי טלפון מהעיתון הכלכלי גלובס.  לפני שנתיים הייתי מנוי על גלובס, אך ביטלתי את המנוי כיוון שבני משפחתי לא מצאו בו עניין, ובזמן נסיעותיי התכופות לחו"ל העיתון היה נערם בבית מבלי שאפילו ייפתח, ומביך את משפחתנו שוחרת איכות הסביבה.  על הקו מהצד השני היה סוכן המכירות יוסי כהן.  "החלטנו לתת לך מנוי של חודש מתנה!."  "יופי", אמרתי.  אמנם חז"ל קבעו כי "שונא מתנות יחיה", אך בהעדר עיתון יומי, גם גלובס זה משהו.  וכך קיבלנו את גלובס במשך חודש תמים, כאשר הילדים מזכירים לי כי העיתון כלל לא מעניין אותם.  בינתיים התקשרתי לעיתון "הארץ" והתברר לי שעלות המנוי שלהם היא 260 ₪ לחודש.  יקר מאד.

לאחר חודש הגיע טלפון נוסף מיוסי כהן מגלובס.  "אני מבקש להציע לך מנוי בעלות של 140 ₪ לחודש.  לאחר שיחה ארוכה סיכמנו שאני כרגע לא מעוניין, ובטח לא במחיר הזה, אך שיתקשר לאחר חג הפסח.

מיד לאחר הפסח הוא התקשר.  בשלב הזה הבנתי שיש לי עסק עם מקצוען טלמרקטינג מהטובים שיש בתעשייה. כמעט בלתי אפשרי היה לסרב לו.  לאחר שהמחיר ירד למחיר אטרקטיבי מאד (הבטחתי ליוסי לא לכתוב אותו), והוא התחייב שהמנוי יתבטל אוטומטית לאחר 9 חודשים, ובעוד החוסר בעיתון יומי נותן אותותיו בשליטתי באירועים הגלובליים, נכנעתי ומסרתי לו את מספר כרטיס האשראי שלי. חתמתי על מנוי לגלובס.

בדרכי הביתה מהעבודה באותו ערב, החלטתי בכל זאת לנסות שוב עם "הארץ", העיתון המועדף על המשפחה.  כשענתה לי נציגת המכירות הבהרתי לה כי אני מוכן לשקול מנוי לעיתונם רק במידה ויציעו לי מחיר אטרקטיבי, וכי אין לה מה לחזור אלי עם הצעת מחיר גבוהה מ- 200 ₪ לחודש.

לאחר שלושים דקות היא מתקשרת נרגשת.  "השגתי לך הנחה של 50%, באישור המנהל.  התשלום החודשי שלך יעלה רק 130 ₪".  שמחתי. זו הייתה מלכתחילה האופציה המועדפת.

הגעתי הביתה ומיד התקשרתי לגלובס לבטל את המנוי עליו חתמתי רק כמה שעות קודם לכן.  "יחזרו אליך תוך 48 שעות" ענתה לי הנציגה האדיבה.

למחר, בשמונה בבוקר בדיוק, מתקשר יוסי כהן.  בשלב הזה כבר חשתי כמי שמשוחח על הבוקר עם חבר קרוב.  "מה קרה שגיא?" הוא שאל באינטימיות.  ניסיתי להסביר.  יוסי לא וויתר.  "חשוב לנו מאד שתהיה לקוח שלנו!.  אני רוצה להציע לך כמה מתנות מיוחדות..."  ואז הגיעה רשימת המתנות האטרקטיביות (גם פה התחייבתי לא לפרט) אשר מתוכן הייתי צריך לבחור כמה.

בקצרה, יצאתי מהשיחה הזו כאשר אני עדיין מנוי על גלובס, ובאמתחתי מתנות שונות אשר קודם לכן לא ידעתי עד כמה אני זקוק להן...  האמת, לא יכולתי לומר "לא" ליוסי.  חשתי כמו אדם ההולך במדרחוב, ומבלי שתכנן זאת נעצר ליד נגן רחוב כדי להקשיב לנגינתו.  הנגינה של הנגן, וההשקעה שלו באיכות הנגינה, מצליחים להרשים ולרגש את הולך הרגל, שהוא מרגיש חייב לשים כמה מטבעות בכובעו של הנגן. ממש הרגשתי מחויבות כלפי יוסי כהן! 

לשאלתי ענה יוסי שהוא כבר 20 שנה במקצוע.  לא יכולתי להתאפק וביקשתי ממנו שיספר לי כיצד מנהלים משא ומתן מול עיתון יומי.  הוא חלק איתי כי לאנשי המכירות יש מכסה שבועית של מחירים מיוחדים ותמריצים ייחודיים אותם הם יכולים להציע ללקוחות שהם חפצים ביקרם. 

השיעור אשר קיבלתי מיוסי כהן מעיתון "גלובס" במכירות, בנחישות, בדבקות במטרה וביצירתיות, ובמקביל הלקח שלמדתי לגבי התחרות בין העיתונים ויכולתו של הצרכן הבודד לנצלה לצרכיו, היו  כל כך מעניינים ומאלפים, שחשתי שקיבלתי תמורה הולמת עבור כספי.  וכעת יש למשפחת מלמד מנוי לשני עיתונים יומיים...